כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענת התיישנות.

במוקד הבקשה מחלוקת לעניין תקופת ההתיישנות החלה בתביעה בגין "כפל ביטוח", כאשר לשיטת המבקשת (הנתבעת 1 בכתב התביעה) חלה על תביעה זו תקופת הביטוח המקוצרת החלה בדין על תביעת "תגמולי ביטוח" בעוד לשיטת המשיבות (התובעות) יש להחיל על תביעה זו את דיני ההתיישנות הרגילים.

העובדות

המשיבה 1 (התובעת 1 בכתב התביעה) הינה חברת ביטוח והמשיבה 2 (התובעת 2 בכתב התביעה; להלן: "חברת ממד") הינה חברה אשר עוסקת בפירוק והרכבת ציוד בתעשייה.

המבקשת (הנתבעת 2 בכתב התביעה) אף היא חברת ביטוח. המשיבה הפורמאלית 1 (הנתבעת 2 בכתב התביעה; להלן: "חברת פרדס") הינה חברה אשר מפעילה מפעל ובו פרטי ציוד תעשייתי וכך גם המשיבה הפורמאלית 2 (הנתבעת 3 בכתב התביעה; להלן: "חברת גן שמואל").

תחילתם של האירועים אשר אחריתם, בינתיים, בהחלטה זו, הינה בהסכם מיום 19.9.2000 שלפיו מכרה חברת פרדס לחברת גן שמואל פרטי ציוד. בהסכם זה התחייבה חברת גן שמואל לפרק את הציוד ממפעלה של חברת פרדס. לצורך כך התקשרה חברת גן שמואל עם חברת ממד בהסכם שלפיו קבלה על עצמה חברת ממד את האחריות לפירוק הציוד. אחד מעובדיה של חברת ממד היה מר יוסף שוורצמן (להלן: "העובד"). העובד נשלח על ידי חברת ממד לבצע את פירוק הציוד במפעלה של חברת פרדס. למרבה הצער, ביום 26.11.00 ארעה תאונת עבודה במהלך פירוק הציוד (להלן: "התאונה") ובגינה נפגע העובד בגופו.

ביום 19.9.04 הגיש העובד לבית משפט השלום בתל אביב תביעה לקבלת פיצויים על נזקיו בגין התאונה (ת"א 60642/04; להלן: "תביעת העובד"). התביעה הוגשה נגד חברת ממד (היא המעסיקה), כנגד אריה חברה לביטוח בע"מ (אשר המשיבה 1 אחד באה בנעליה לאחר מיזוג), כמי שבטחה את חברת ממד, וכנגד חברת פרדס וחברת הביטוח שלה. אף המבקשת וחברת גן שמואל היו צד לתביעה במסגרת הודעת צד ג'.

ביום 6.3.11 ניתן פסק דין בתביעת העובד ובמסגרתו חויבו חברת ממד וחברת פרדס בתשלום פיצוי כספי לעובד, ביחס של 85% בו חויבה חברת ממד ו- 15% חברת פרדס. בפועל, מי שנשאו בתשלומים אלו היו חברות הביטוח של שתיים אלו, המשיבה 1 והמבקשת.

כשנה וחמישה חודשים לאחר שניתן פסק הדין, ביום 7.8.12, הוגשה תביעה זו.

לפי הנטען בכתב התביעה, פוליסת הביטוח כלפי צדדי ג' אשר הוציאה המבקשת לחברת פרדס, מכסה אף את חברת ממד בהיות זו קבלן משנה של חברת פרדס. כך, טוענות המשיבות (התובעות), התאונה והנזק שנגרם לעובד מכוסים הן בפוליסת הביטוח שהוציאה המשיבה 1 לחברת ממד והן בפוליסת הביטוח שהוציאה המבקשת 1 לחברת פרדס. זהו איפוא מצב של "כפל ביטוח" ובעטיו עותרות המשיבות (התובעות) לחיוב המבקשת והמשיבות הפורמאליות בתשלום מלוא הסכום ששולם לעובד לפי פסק הדין – 436,726 ₪. ויצוין, כי לפי האמור בכתב התביעה (סעיף 7 (א) בכתב התביעה) חובת התשלום מתייחסת רק למשיבה 1.

טענת ההתיישנות

בכתב ההגנה העלו המבקשות כטענה מקדמית את טענת ההתיישנות.

לטענת המבקשת, תביעה לתשלום בטענת "כפל ביטוח" הינה למעשה תביעה לתשלום "תגמולי ביטוח". התביעה איננה דומה למצב של "מעוולים במשותף" כאשר לניזוק זכות תביעה כלפי שני המעוולים, אלא מתבססת על טענה של מבוטח (חברת ממד) כנגד מבטח (המבקשת). במצב זה, טוענת המבקשת, חלות ההוראות הספציפיות של דיני הביטוח שלפיהן תקופת ההתיישנות עומדת על 3 שנים ממועד מקרה הביטוח ולכל היותר 7 שנים ממועד התאונה (לפי המועד בו התיישנה תביעת העובד). התאונה התרחשה ביום 26.11.00 ולפיכך התיישנה התביעה של המשיבה 1 ושל חברת ממד כבר ביום 26.11.03 ולכל היותר ביום 26.11.07. בין כך ובין כך, יש לדחות את התביעה על הסף בגין התיישנות.

המשיבות (התובעות) טוענות שיש לדחות טענה זו. לטענת המשיבות, תביעה המתבססת על טענת "כפל ביטוח" איננה תביעה לתשלום "תגמולי ביטוח" אלא תביעה בעילה עצמאית שעליה חל הדין הכללי, לרבות דיני ההתיישנות ותקופת התיישנות בת 7 שנים מיום היווצר עילת התביעה. עילת התביעה, טוענות המשיבות, נוצרה רק ביום בו שולמו על ידן הפיצויים לפי פסק הדין וממילא שהתביעה הוגשה הרבה טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

בעקבות קדם המשפט הגישו הצדדים סיכומי טענותיהם בכתב והחלטה זו ניתנת על יסוד סיכומים אלו.

דיון

טענות המבקשת מתייחסות בנפרד לתביעת המשיבה 1 ולתביעת חברת ממד, שהרי שתי אלו הינן התובעות בכתב התביעה.

מעיון בתגובת המשיבות, מסתבר שזו מתייחסת אך ורק לטענות כלפי המשיבה 1 ודנות רק בסוגית "כפל ביטוח" בין שתי מבטחות. המשיבות כלל מסבירות כיצד מתייחסת חברת ממד עצמה לטענות המבקשת, שהרי חברת ממד איננה חברת ביטוח ותביעתה איננה יכולה להתבסס על טענות מבטחת לקיום "כפל ביטוח". למעשה, כלל לא ברור מדוע צרפה חברת ממד כתובעת, שהרי בעתירות עצמן אין כל תביעה לתשלום לחברת ממד ואף אין טענה לתשלום בו נשאה חברת ממד בגין פסק הדין. על כל פנים, ככל שתביעת חברת ממד מתבסס על טענה לזכות ישירה שיש לה עצמה, כמבוטחת על יסוד פוליסת הביטוח של חברת פרדס, הרי שזו תביעה לתגמולי ביטוח. עילת תביעה זו התיישנה זה כבר שלכן תביעת חברת ממד נדחית על הסף.

אשר לתביעתה של המשיבה 1, תביעה זו מבוססת על טענה לקיומו של "כפל ביטוח" ביחס לנזק שנגרם לעובד כאמור בפסק הדין. בהתאם לסעיף 59 בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח"), מצב בו בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד, אחראים המבטחים כלפי המבוטח ביחד ולחוד ואילו בינם לבין עצמם, יישאו המבטחים בנטל החיוב "לפי היחס שבין סכומי הביטוח". בכתב התביעה נטען להתקיימות מצב של "כפל ביטוח" ועל בסיס טענה זו הוגשה התביעה.